האם בבנק ישראל חוזרים על הטעויות של הפד?

שאלה מעניינת בכל הקשור לכלכלה היא מדוע אנחנו מממשיכים גם כיום, בתחילת המאה ה-21 לסבול ממשברים כלכליים הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית. מדוע לא הצלחנו ללמוד את הלקחים המתאימים ולהימנע מלחזור על טעויות העבר.
מאת: אביחי מבורך, מערכת Hebrew News
פורסם: 12/10/2009 - 14:06
מפרסמים
סיפרותק – עכשיו גם באינטרנט!!!
הזמינו און-ליין ספרים, דיסקים, משחקים, סרטים ועוד
מישלוחים לכל רחבי היבשת, מחירים ללא תחרות!!
קבלנים ובעלי בתים עצרו !!!!!!!
הזמינו דלתות וחלונות באינטרנט במחירים ללא תחרות
התקשרו עכשיו לדבר עם סוכן מכירות דובר עברית
ShoeZoo.com – נעלי ספורט במחיר הזול במדינה
מגוון נעלי ספורט במחירים מוזלים – סוג א – חדש!!!!
הזמינו עכשיו באינטרנט – המשלוח חינם!!!
Gold Cosmetics – הפתרון לכל בעיות העור
אקנה, כתמים, קמטים, צלקות
כתמי ידים. טיפול מהיר תוך שבועים בלבד
בחסות:

ההסבר כנראה הוא שמה שקובע זה לא הידע שלנו אלא מה שמניע אותנו לקבל החלטות. כך למשל, אנשים רבים בכל העולם מעשנים למרות שזה לא בריא, וגם אני למשל אוכל הרבה יותר מדי מזון עתיר שומן אף שאני יודע שרמת הכולסטרול שלי גבוהה יחסית.

הסיבה שנזכרתי בזה היא שבשבוע שעבר התראיינו לכלי התקשורת הן הנגיד פישר והן המשנה לנגיד אביה ספיבק וטענו שהם מתכוונים להעלות את הריבית בקצב האיטי ביותר שאפשר, כל עוד ציפיות האינפלציה לא עוברות את הרף העליון. מניסיון העבר, עושה רושם שמנהיגי בנק ישראל עומדים לחזור על אותם צעדים שעשו הצמד גרינספאן - ברננקי בשנים 2005-2003, צעדים שבמבחן הזמן התבררו כטעות.

בשנת 2001 התפוצצה בועת ההיי-טק ופגעה במיוחד במגזר העסקי בארה"ב. בתגובה הוריד הפד בראשות גרינספאן את הריבית לרמה נמוכה במיוחד של אחוז אחד. הציבור האמריקני שהיה הרבה פחות ממונף אז התחיל ללוות כספים מכל הבא ליד וכך התנפחה בועת צריכה ונדל"ן.

למרות כל העדויות על הטירוף שמתרחש בחרו גרינספאן וברננקי להשאיר את הריבית ברמה כזאת למשך שנה וגם כשהחלו להעלות אותה הם עשו זאת בקצב של רבע אחוז מדי חודש וחצי, כך שרק לקראת סוף 2005 היא הגיעה לרמה סבירה.

לאורך הדרך היו אין ספור עדויות על הטירוף בשוק האשראי אבל האחרונים בחרו להתעלם מכך ולהתמקד באינפלציה. הסוף של הבועה הזאת ידוע וארה"ב נמצאת כיום במצב גרוע בהרבה ממה שהיה בעת משבר ההיי-טק. כאמור פישר וספיבק חוזרים בדיוק על אותה טעות כיום כשהם מתעלמים ממה שקורה בשוק הנדל"ן ומתמקדים בציפיות האינפלציה, אף על פי שמה שקורה בשוק הנדל"ן מסוכן הרבה יותר.

טעות נוספת שעשו בזמנו בארה"ב ושעשויים לעשות גם אצלנו כיום היא להגדיל את ההלוואות למשקי הבית. משבר ההיי-טק ב-2001 פגע במיוחד במגזר העסקי ולכן נרשמו הפסדים גדולים באשראי העסקי. האשראי למשקי הבית נפגע פחות והתגובה של הבנקים שם הייתה להגדיל מהותית את האשראי "הפחות מסוכן" למשקי הבית. בימים האלה אנחנו לומדים על בשרנו שאשראי למשקי הבית יכול להיות מסוכן מאוד.

בשבועות האחרונים התפרסמו הדו"חות הכספיים של הבנקים בישראל וגם שם בולטת המגמה של הקטנת האשראי למגזר העסקי והגדלת האשראי למשקי הבית כשמספר מנהלי בנקים מתגאים בהגדלת האשראי למגזר "הפחות מסוכן". אחרי שמחירי הבתים עלו כה בחדות בישראל וכשרוב המשכנתאות ניתנו בריבית משתנה כמעט כל הלוואה לנדל"ן היא מסוכנת ואני מקווה בשביל כולנו שהבנקים יגלו זהירות מרבית.

בהקשר הזה יש התפתחויות מעניינות. בשבועות האחרונים רושם השקל חולשה יחסית. אף שהדולר נחלש בעולם, הוא כבר לא נחלש מול השקל, אף על פי שבנק ישראל לא מתערב. בנוסף, נחלש השקל יחסית בחדות מול רוב המטבעות האחרים. בו בזמן עלו בחדות ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח והן בקצה העליון של התחזיות לאורך כל אורך עקומת התשואות.

המשמעות היא פשוטה, לשחקנים בשוק האג"ח והמט"ח נמאס מהמדיניות של בנק ישראל והם רוצים ריבית (נומינאלית וריאלית) גבוהה יותר. אפשר להבין אותם. על פי תחזיות בנק ישראל צפוי התוצר הריאלי לצמוח בסביבות שני אחוזים בשנה הבאה והאינפלציה צפויה להיות ברמה של שני אחוזים. על רקע נתונים כאלה ריבית של אחוז אחד היא אכן נמוכה מדי.

בעיה שיצרה מדיניות בנק ישראל היא שהיא גרמה למשק שלנו להיות רגיש כיום הרבה יותר לעליית ריבית. לאחר שכל עם ישראל עבר למשכנתא בריבית משתנה ההערכה שלי היא שכל עלייה של אחוז בריבית בנק ישראל תגרום לירידה של שניים עד שלושה אחוזים בהכנסה הפנויה של משקי הבית, והיא אף עשויה לפוצץ את בועת הנדל"ן.

שלאף אחד לא יהיה ספק. אם בשוק האג"ח והמט"ח ירצו ריבית גבוהה יותר הם יקבלו אותה וזה עלול לגרום להרבה בעיות. שימו לב היטב למה שקורה בשוק המט"ח ולמה שקורה לציפיות האינפלציה בשוק האג"ח. אם המגמות של השבועות האחרונים יימשכו, בהחלט יש סיבה לדאגה.

בהרחבה: חדשות US ישראל NEWS