ההימור האפגני של אובמה

וושינגטון – עד ה-1 בדצמבר, המלחמה באפגניסטן הייתה מורשתו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש. עכשיו זו מלחמתו של אובמה וההיסטוריה תשפוט אותו על הצלחתו של ההימור הנועז לשלוח חיילים נוספים לאפגניסטן
רועי שלומוב
פורסם: 12/10/2009 - 12:36
מפרסמים
סיפרותק – עכשיו גם באינטרנט!!!
הזמינו און-ליין ספרים, דיסקים, משחקים, סרטים ועוד
מישלוחים לכל רחבי היבשת, מחירים ללא תחרות!!
קבלנים ובעלי בתים עצרו !!!!!!!
הזמינו דלתות וחלונות באינטרנט במחירים ללא תחרות
התקשרו עכשיו לדבר עם סוכן מכירות דובר עברית
ShoeZoo.com – נעלי ספורט במחיר הזול במדינה
מגוון נעלי ספורט במחירים מוזלים – סוג א – חדש!!!!
הזמינו עכשיו באינטרנט – המשלוח חינם!!!
Gold Cosmetics – הפתרון לכל בעיות העור
אקנה, כתמים, קמטים, צלקות
כתמי ידים. טיפול מהיר תוך שבועים בלבד
בחסות:

המצב באפגניסטן איום ונורא ורק הולך ומחמיר. אין כל ערובה לכך שחיילים נוספים ואסטרטגיה חכמה יעזרו לייצב את המדינה ולהביס את אל-קאעידה ואת הטאליבן. אך האלטרנטיבות – נסיגה או להמשיך ללא שינוי – בוודאי ייכשלו. גישתו של הנשיא היא הטובה מבין האופציות הגרועות העומדות לרשות האמריקנים. הנושאים שעל הפרק עצומים – מניעת פיגוע נוסף כדוגמת ה-11 בספטמבר, מלחמה בדרום אסיה, אבטחת מצבור הנשק הגרעיני של פקיסטן, גורלה של ברית נאט"ו ועתיד הג'יהאד האסלאמי העולמי. כדי להצליח, על הנשיא אובמה להשקיע לא רק בשליחת חיילים אמריקניים וחיילי נאט"ו נוספים, אלא גם בהונו הפוליטי שבעזרתו ישכנע את ארצו, המותשת ממלחמות, להתמיד. מלחמתו של אובמה באפגניסטן עלולה לכלות את נשיאותו.

הנשיא אובמה ירש מקודמו אסון באפגניסטן – בוש הזניח את המלחמה במשך שבע שנים ולא הצליח לספק לה את המשאבים הדרושים. הניצחון המזהיר של האמריקנים ב-2001, שהושג במחיר נמוך יחסית, אבד על ידי בוש וסגנו דיק צ'ייני, אשר היססו לפעול באפגניסטן בעודם עסוקים באופן אובססיבי במלחמתם בעיראק. ארגון הטליבן, בסיועו של אל-קאעידה, נתן הופעה מחודשת רבת-רושם. חייבים לתת למולה עומאר, אשר העניק לעצמו את התואר "מנהיגם של הנאמנים", קרדיט – לאחר שהובס ב-2001, הוא ניצב כיום על סף הבסת צבא נאט"ו. תגבור כוחות נאט"ו בעיראק ב-2007 הביא למפלה נוספת באפגניסטן: האמריקנים שדעתם הוסחה איבדו את המיקוד,ואיפשרו לטאליבן להחדיר את כוחותיו לדרום ולמזרח המדינה.

המצב הלך והחריף בשנה האחרונה, אך עדיין לא אבדה כל תקווה. הבחירות לנשיאות באפגניסטן היו אסון מבחינת המאמץ המלחמתי. הנשיא כרזאי רימה (עם מעל מיליון פתקי הצבעה מזויפים), נתפס אבל הצליח לצאת פטור בלא עונש. הקהיליה הבין-לאומית הכשילה את אפגניסטן. התוצאה היא שותף אפגני חסר לגיטימיות, אולי מכה ניצחת למאמץ המלחמתי. ידיה של שרת החוץ הילרי קלינטון יהיו עסוקות לעייפה בניסיון להוציא מכרזאי את המיטב. למרבה המזל, חלק מאנשי הקבינט הצבאי שלו הם אנשי צבא מובחרים.

ארה"ב ושותפותיה באפגניסטן ניצבות בפני חבר של קבוצות טרור באזורים הצחיחים שבין אפגניסטן לפקיסטן. הן אינן מקשה אחת ואין להן אג'נדה אחת משותפת. אין להן מנהיג יחיד, אם כי רוב הקבוצות (כולל אל-קאעידה) נשבעו אמונים למולה עומאר. עם זאת הן משתפות פעולה, מעניקות השראה אחת לרעותה ולעיתים קרובות מגינות זו על זו. לניצחון של קבוצות הטרור באפגניסטן יהיו השלכות עצומות ברחבי העולם האסלאמי. ניצחון שכזה יסמל בדרמטיות שתנועת הג'יהאד האסלאמי העולמית צועדת קדימה.

בשבוע שעבר, עומאר שלח הודעת אינטרנט לאמריקנים, בה הוא דחה כל משא ומתן נוסף עם ארה"ב או עם ממשלת כרזאי. הוא הבטיח "מרירות וכאב" לצבא נאט"ו באפגניסטן ולתגבורת שאובמה שולח. עומאר הוא אדם חשאי ביותר שבמהלך חייו נפגש רק עם קומץ אנשים שאינם מוסלמים, והוא מתגאה באדיקותו הדתית ובאורח חייו הפשוט. מיקומו הפיזי הוא סוד שמור ביותר. על פי רוב הוא שומר על שתיקה, ומסר זה, הארוך ביותר ששלח אי פעם, משקף את חשיבותו של הרגע.

בסוף המסר הוא קורא לקהילה האסלאמית כולה להצטרף למלחמת הקודש נגד ארה"ב. הוא משבח את לוחמי המוג'הידין בעיראק, בפלסטין ובמדינות אחרות הנלחמות נגד אמריקה, וכך מזהה את עצמו עם תנועת הג'יהאד האסלאמי הקיצוני. הוא כבר העביר בעבר מסרים דומים, אך הפעם המסר היה חזק יותר בהשוואה למסרים קודמים שהעביר השנה. המסר נועד לתאר את הטאליבן כתנועה לאומנית אנטי-קולוניאלית וכחלק מתנועת הג'יהאד הרחבה יותר נגד הצלבנים האמריקנים. זו עשויה להיות תגובה לביקורת שהופנתה כלפי מסר ששלח מוקדם יותר בסתיו השנה, בו הצטייר יותר כלאומני מאשר כג'יהאדי. עומאר טוען שהוא שניהם. הוא פונה למכנה המשותף הרחב ביותר שהוא יכול. אולם, למעשה, הטאליבן נתפס בעיני האפגנים כתנועה פתאנית (Pashtun, קבוצה אתנית ממוצא איראני המתגוררת כיום בעיקר באפגניסטן ובפקיסטן), חולשה קריטית עבורו מאחר שרוב האפגנים אינם פתאנים במוצאם. הטאליבן עשוי לנצח רק באמצעות הפחדת הרוב שאינו פשטוני, כפי שעשה בשנות ה-90 כשארה"ב נטשה את אפגניסטן.

ההשפעה של ניצחון הטאליבן תורגש כעת בצורה המיידית ביותר בפקיסטן, שם הממשלה האזרחית חלשה ובלתי יציבה. צבא פקיסטן, אשר לו קשרים הדוקים וממושכים עם חלק מקבוצות הטרור האסלאמי (בייחוד עם לשקאר-א-טייבה ועם הטאליבן האפגני), יצטרך לערוך שינויים ולהסתגל לחיים לצד הטאליבן עטור הניצחון. הטאליבן הפקיסטני יקבל חיזוק מצד שכנו להנהיג מדינת ג'יהאד באיסלמאבאד הבירה. המיעוט המוסלמי הגדול המתגורר בהודו יעמוד בפני סכנת ההקצנה. מרכז אסיה יושפע כולו וירחש אלימות בהשראת הטאליבן. קולות האסלאם המתון המושמעים ברחבי העולם המוסלמי יכנסו למגננה.

בשבוע שעבר העביר ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג מסר חריף לארה"ב – אל תהססו באפגניסטן. סינג רך הדיבור היה ישיר וגלוי-לב ביותר בתארו את הסכנות העומדות הפרק בריאיון לוושינגטון פוסט ערב פגישתו עם אובמה. סינג אמר כי "ניצחון הטאליבן באפגניסטן יהיה בעל השלכות הרות-אסון לעולם, בייחוד עבור דרום אסיה, מרכז אסיה והמזרח התיכון. הפונדמנטליזם הדתי בשנות ה-80 של המאה ה-20 שימש להבסת ברית המועצות. אם אותה קבוצת אנשים שהביסה את ברית המועצות לשעבר תביס כעת מעצמה גדולה נוספת, הם עשויים להתחזק מכך באופן שיהיה בעל השלכות הרות אסון לעולם כולו".

הערכתו של ראש ממשלת הודו הגיעה לאחר יום השנה לציון התקפת הטרור החמורה ביותר מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 – ההתקפה על מומביי לפני כשנה על ידי ארגון הטרור הפקיסטני לשקאר-א-טייבה. התקפה זו נשאה את כל הסממנים של הג'יהאד האסלאמי העולמי הן מבחינת הטקטיקה שלה והן מבחינת מטרותיה. להתקפה על מומביי, שהייתה למשבר העולמי הראשון לאחר בחירת אובמה בנובמבר שעבר, הייתה השפעה חשובה על אופן חשיבתו של אובמה והיא ללא ספק חלק מהסיבות לכך שהוא הציב את ההתמודדות עם האיום הג'יהאדי בפקיסטן ובאפגניסטן בראש סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלו.

לארה"ב שותפים חזקים במאמציה להשיג יציבות באפגניסטן. עבור ברית נאט"ו אפגניסטן הייתה לזירת המלחמה היבשתית הראשונה שלה, ועתידה של הברית יוכרע במידה רבה ברכס הרי ההינדו-כוש המשתרע מאפגניסטן לפקיסטן. יותר מ-40 מדינות שלחו חיילים לאדמת אפגניסטן. הודו כבר סיפקה סיוע כלכלי בסך 1.2 מיליארד דולר למאמצים להקים פרלמנט אפגני חדש וכביש המחבר את אפגניסטן לים הערבי דרך איראן. יפן סיפקה סיוע מרכזי למשטרת אפגניסטן. אוסטרליה, שוודיה ואיחוד האמירויות הערביות שלחו כולן חיילים.

אומות הקהילה הבין-לאומית המנסות לסייע לקאבול יכולות עדיין להצליח באפגניסטן אם הן יסבירו לציבור אזרחיהן מדוע כה חשוב להצליח. זה ידרוש יותר מאשר נאום אחד רהוט. פירוש הדבר הקמת מערכת הסברה ממושכת על ידי הנשיא אובמה וממשלתו, שמטרתה להסביר מדוע מוכרחים להשיג יציבות באפגניסטן ובפקיסטן נוכח כמות הנפגעים וההוצאות הכספיות ההולכים וגדלים. פירוש הדבר הוצאה לפועל נחושה ועקשנית של אסטרטגיה נוקשה. זהו הימור מסוכן עבור אמריקה ואובמה כאחד.

בהרחבה: חדשות US ישראל NEWS