|
|
|
|
שנה אחרי שיא המשבר
שנה אחרי נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, איפה נמצאת הכלכלה העולמית? האם למדנו מהמשבר? מה צופנת בחובה השנה הבאה?
אנטוניו פרז - אפוק טיימס, ניו יורק
פורסם: 09/29/2009 - 19:31
בחסות:
ניו יורק- לפני שנה ב-15 בספטמבר 2008, בנק ההשקעות ליהמן ברדרס התמוטט, ביום שני הגורלי. אחרי סוף שבוע סוער, בניסיון למצוא קונים של הרגע האחרון לבנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב ליהמן ברדרס, החליטו בסופו של דבר הנרי פולסון - שר האוצר דאז, ובן ברננקי - נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, והממשל הפדרלי, לבלוע את הגלולה ולתת לליהמן ליפול. זה הפך לפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. אבל סופו של ליהמן היה רק אחד הביטויים של משבר האשראי והנזילות שחבק עולם ומלואו. בנקים פשטו רגל, משקיעים אִבדו את כספם וכמעט כל אחד ראה את כספי הפנסיה שלו מתמעטים והולכים. ירידות הערך לא פסחו על אף צורת השקעה, ממניות ועד לאגרות חוב ומסחורות ועד לנדל"ן. באותו יום בו ליהמן התמוטט, ענק נוסף של וול סטריט - מריל לינץ, מכר את עצמו לבנק אוף אמריקה. יום לאחר מכן משרד האוצר האמריקני נתן 85 מיליארד דולר מכספי משלמי המיסים לחברת הביטוח AIG, כדי להימנע מאפקט דומינו קטסטרופלי שעלול היה למחוק את המגזר הפיננסי כולו. שרשרת האירועים גרמה לפאניקה בוול סטריט, כשסוחרים דשדשו לעבודה בבוקר יום שני ה-15 בספטמבר ללא כל אינדיקציה על מה שעלול לבוא בעתיד- פיטורין? התרסקות דומה לזו של שנת 1929? כפי שנאמר השאר הוא כבר היסטוריה. ממשלת ארה"ב ניצחה על ההשקעה הפדרלית הגדולה ביותר אי פעם במגזר הפרטי, בניסיון להציל את הכלכלה האמריקנית, את המגזר הבנקאי ומקומות העבודה האמריקנים. ממשל בוש חתם על חקיקת תכנית חילוץ בסך 700 מיליארד דולר עבור בנקים וחברות ביטוח, והשקיע מיליארדים נוספים במגזר המכוניות. באותו יום שני של ה 15 לספטמבר אמר פולסון: "אני משחק עם הקלפים שקיבלתי. הרבה מהדברים איתם אני מתמודד הם תוצאה של מעשים שנעשו לפני שנים רבות". מה למדנו? ישנם גורמים רבים אשר הובילו למשבר הזה, רבים מהם יהפכו במהרה לחומר לימודי בבית הספר למנהל עסקים ברחבי העולם. השיעור העיקרי שלמדנו מהשנה האחרונה הוא על הסכנה שבחמדנות. במשך שנות הפריחה עלו מחירי נכסים, מה שהלהיב מנהלי בנק לקחת סיכונים גדולים יותר עבור רווחים אפילו גדולים יותר. תרבות ההפרזה חלחלה פנימה. מלווים נתנו הלוואות ללווים ללא הגבלות, בנקים השתמשו במינוף מוגזם כדי להגדיל את הרווחיות, חברות השתמשו בגופים שלא כלולים בספרים כדי לעקוף את הרגולטורים, וסוחרים הפיצו חוזי אופציות אקזוטיים כדי להוביל שווקים גדולים יותר לקחת עוד סיכונים ורווחים גדולים יותר. אכן היה ניהול בסיכון במוסדות הפיננסיים. אבל ההשערות בעזרתן נהגו לנהל סיכון, לקחו בחשבון רק מקרים מבודדים, ולא דנו בקריסה שיטתית של המערכת. ואסטרטגיות הגנה רבות שהופעלו על ידי הבנקים הסתכמו בשימוש באותם מכשירים פיננסיים, שהפכו לחסרי תועלת בזמן משבר אשראי. גם מערכות הפיקוח של הממשל האמריקני נתפסו בחולשתם. רשות ניירות הערך האמריקנית - "כלב השמירה" של וול סטריט, נתפסה מנמנמת כשברני מיידוף הונה את משקיעיו ב-50 מיליארד דולר מתחת לאפה של הרשות. מינהל אובמה ומזכיר האוצר גייטנר, נשיא הבנק המרכזי לשעבר שניהל את מכירת בר סטרנס הציגו את החקיקה החדשה כדי לתת דחיפה, כוח וסמכות לרשות ניירות הערך, ה-FDIC (החברה לביטוח השקעות פדרליות) ועמותת הדיור הפדרלית. האם האמצעים האלה יעזרו? נותר לנו רק לחכות ולראות. ישנם סיכונים פנימיים בתוך תכנית ה-TARP , תכנית התמריצים/בזבוזים של הנשיא אובמה, יחד עם פיקוח כה הדוק על שוק ההון. אבל לטוב או לרע, אין דרך חזרה. מה לצפות בעתיד? · לחצים אינפלציוניים - כלכלנים רבים מרגישים שברגע שהכלכלה האמריקנית תתאושש, לבנק המרכזי תהיה בעיה ענקית נוספת- אינפלציה דוהרת. הממשלה האמריקנית לקחה על עצמה חוב ענק של כמעט 45,000 דולר עבור כל גבר, אישה וילד בארה"ב, כך שערכו של הדולר האמריקני עשוי לרדת. דבר זה עלול להוביל לאינפלציה ולעלויות גבוהות של סחורות. · צרות בנדל"ן המסחרי - פשיטת הרגל של חברות פיתוח נכסים מסחריים כמו General Growth Properties משרתות כפעמון אזהרה. שוק ניירות הערך המגובות במשכנתאות מסחריות עדיין קפוא, ובנכסים מסחריים נראים סימני עלייה בהשמטת חובות. לדברי כתב העת וול סטריט ג'ורנאל שיעורי העבריינות במשכנתאות מסחריות היו 3.14 אחוזים - פי שישה מרמתם בשנת 2008. דוח אחרון של דויצ'ה בנק הצהיר שמגיע מועד פירעונן של 154.4 מיליארד דולר מהלוואות – CMBS Commercial mortgage-backed security, אג"ח מגובות במשכנתאות של נדל"ן מסחרי בין היום ועד לשנת 2012. ברוקרים שישפיעו על עתיד הכלכלה · רוברט דיאמונד מנכ"ל בנק ההשקעות הבריטי ברקליס קפיטל. דיאמונד נולד במסצ'וסטס ושימש ככלי ברכישת נכסי ליהמן. לאחרונה ברקליס מכר את חברת ניהול נכסי משקיעים העולמי שלו לבלק-רוק תמורת 14 מיליארד דולר. · ג'יימי דימון, נשיא JPMorgan Chase. לשעבר מנהל סיטיגרופ ובנק אחד (Bank One), מפקח על אחד הבנקים הבריאים ובעלי העוצמה ביותר בוול סטריט. הוא מופיע בכתב העת טיימס ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר לשנת 2009 והוא חבר הנהלה בבנק המרכזי בניו יורק. דימון הוא בן בריתו של אובמה והוא אחד הדמויות הכריזמטיות במגזר ההון כיום. · לורנס פינק, מנכ"ל בלק-רוק. המנכ"ל בן ה-57 הוא חלוץ ניירות הערך המגובות במשכנתאות ומייסד חברת ניהול נכסים הגדולה ביותר בעולם - בלק-רוק המנהלת הון של כמעט 3 טריליון דולר. הוא יועץ מפתח לבנק המרכזי בחזיתות רבות ובתוכן Termed Asset Loan Facility כדי לתמוך בהנפקת ניירות ערך מגובות בנכסים. בריאיון שנתן לאחרונה למריה ברטירומו מ-CNBC, התבטא פינק לגבי הכלכלה של ארה"ב: "אני רואה מדינות אחרות משקיעות יותר זמן בעבודה עם עסקים בבניית עתיד טוב ובהיר יותר. אנחנו עדיין ממוקדים מדי כמדינה מבחינה פוליטית ועסקית לגבי הרבעון הבא, ואיננו מגיבים לבעיות ארוכות הטווח של המדינה הזאת". · קנט פיינברג, מומחה מיוחד לפיצויי TRAP. "צאר התשלומים" של הנשיא אובמה, יחליט מה ירוויחו מנהלים והעוזרים שלהם ב-AIG, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ וג'נרל מוטורס בעתיד הנראה לעין. כעת הרבה מכוחה של וול סטריט נמצא בוושינגטון. פיינברג יכול לעזור לעצב מחדש את פיצויי התעשייה.
|
|