הניסוי הגדול של הכלכלה העולמית

הן המדיניות המוניטרית והן המדיניות התקציבית הנוכחית לא רק שלא עוזרות אלא אף גורמות נזק לא מבוטל

מפרסמים סיפרותק – עכשיו גם באינטרנט!!! הזמינו און-ליין ספרים, דיסקים, משחקים, סרטים ועוד מישלוחים לכל רחבי היבשת, מחירים ללא תחרות!! קבלנים ובעלי בתים עצרו !!!!!!! הזמינו דלתות וחלונות באינטרנט במחירים ללא תחרות התקשרו עכשיו לדבר עם סוכן מכירות דובר עברית ShoeZoo.com – נעלי ספורט במחיר הזול במדינה מגוון נעלי ספורט במחירים מוזלים – סוג א – חדש!!!! הזמינו עכשיו באינטרנט – המשלוח חינם!!! Gold Cosmetics – הפתרון לכל בעיות העור אקנה, כתמים, קמטים, צלקות כתמי ידים. טיפול מהיר תוך שבועים בלבד

אחד החלומות הכי גדולים של חוקרים תיאורטיים, בכל תחום, הוא לנסות את התיאוריות שלהם במציאות. כך למשל מתנהל כיום בשוויץ ניסוי חסר תקדים בגודלו כדי לנסות להוכיח תיאוריות פיסיקליות חדשות. גם בכלכלה מתנהל כיום, בעל כורחנו, ניסוי חסר תקדים בגודלו שהתוצאות שלו עשויות לשנות הרבה מאוד והמאמר הזה ינסה לתאר אותו. על חלק מהדברים כתבתי בעבר אבל בגלל חשיבות הנושא החלטתי לכתוב על כך שוב ואני מתנצל מראש בפני הקוראים.

האירוע המכונן בכלכלה המודרנית הוא כמובן השפל הכלכלי הגדול בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. המשבר היה כה חמור עד שהפתיע רבים מהכלכלנים שהקדישו את חייהם כדי לחקור אותו ולוודא שלא יקרה שוב.

המשבר ההוא יצר 3 אסכולות עיקריות בכלכלה. ראשית האסכולה המוניטריסטית שאותה ייסד הכלכלן מילטון פרידמן. הטענה העיקרית שלו הייתה שהמשבר נגרם מכיוון שהבנק המרכזי אִפשר ירידה בכמות הכסף. לדעתו אילו היה הבנק המרכזי מדפיס כסף באגרסיביות, המשבר הכבד היה נמנע והיינו סובלים רק ממיתון "רגיל".

האסכולה השנייה היא האסכולה הקיינסיאנית שאותה ייסד ג'ון מיינרד קיינס. הטענה העיקרית שלו היא שכשמתפוצצת בועה כה גדולה, מדיניות מוניטרית (הדפסת כסף) לא ממש עובדת והדרך להתמודד עם משבר כזה הוא על ידי הגדלה חדה בהוצאות הממשלה.

האסכולה השלישית היא האסכולה האוסטרית (שהייתה קיימת כבר לפני המשבר) וטענתה העיקרית היא שהלקח העיקרי מהשפל הגדול הוא שאסור לתת לבועות ולחוסר איזון להתפתח מלכתחילה כי כאשר בועות גדולות מתפוצצות, אין הרבה מה לעשות.

ההנהגה העולמית אימצה ברובה את האסכולות המוניטריסטית והקיינסייאנית שדוגלות כמובן בהגדלת המעורבות הממשלתית. נגיד הבנק המרכזי האמריקני בן ברננקי הקדיש את חייו לחקירה של השפל הגדול והמסקנה אליה הגיע היא שהמוניטריסטים צדקו והבנק המרכזי של ארה"ב הוא זה שאשם בשפל הכלכלי הגדול בכך שנתן לכמות הכסף לקטון.

במשך 80 שנה הויכוח הזה התרכז בצד התיאורטי כי לא הייתה אפשרות אמיתית לבדוק את התיאוריות. המקרה הקרוב היחיד הוא המשבר הכלכלי ביפן. גם אז הגיבה הממשלה במדיניות מוניטרית ותקציבית אגרסיבית במיוחד, דבר שלא ממש עזר. אבל המשבר ביפן היה משבר מקומי ולא גלובלי אבל המשבר הנוכחי שהוא גלובלי עולמי, מאפשר סוף סוף לבדוק את התיאוריות הכלכליות.

חשוב להדגיש כי המשבר הנוכחי דומה מאוד לשפל הגדול אבל אינו זהה לו. ראשית, גודל הבועה וחוסר האיזון שלפני המשבר גדולים בהרבה במשבר הנוכחי בהשוואה לשפל הגדול. שנית, אז הייתה זאת אנגליה בה הייתה בועת צריכה ואילו בארה"ב הייתה בועת ייצור. במשבר הנוכחי יש בארה"ב ובמדינות האנגלו-סקסיות האחרות בועת צריכה ואילו בסין ובאסיה קיימת בועת ייצור והשקעה.

כאמור ברוב העולם, ובמיוחד בארה"ב, אימצו את הגישות המוניטריסטיות והקייסיאניות וכך כשהחל המשבר הגיבו שם באגרסיביות רבה. הריבית הורדה לאפס, כסף הודפס וההוצאה הממשלתית הוגדלה בצורה חסרת תקדים.

אז בואו נראה מהן תוצאות הניסוי הזה עד כה. מתברר כי המדיניות המוניטרית לא רק שלא עוזרת אלא שהיא ממש גורמת נזק. המטרה של הורדת הריבית והדפסת הכסף הייתה לגרום לגידול האשראי במשק. זה עזר קצת להוריד את הריביות על אג"ח החברות אבל הן נשארו ברמה גבוהה ורוב החברות לא יכולות לגייס כספים. גם אלה שמגייסות לא ממש משתמשות בו להגדלת הפעילות הכלכלית שלהן בגלל עודף ההיצע הגדול כמעט בכל תעשייה (להזכירכם ניצול גורמי הייצור בתעשייה נמצא כעת ברמה הנמוכה ביותר מאז שהתחילו למדוד זאת באמצע שנות ה-60).

בכל מה שקשור לאשראי למשקי הבית, שהוא החלק החשוב ביותר בכלכלה, המדיניות כלל לא השפיעה. לא רק שהאשראי למשקי הבית לא גדל אלא שהוא אף קטן בקצב לא מבוטל. בחודש אפריל ירד האשראי למשקי הבית (לא כולל משכנתאות) בכ-15מליארד דולר. יתרה מכך, הדפסת הכסף הגדולה הגדילה מאוד את החשש מאינפלציה עתידית וגרמה לירידה חדה בדולר, עלייה במחיר הסחורות והכי חשוב עלייה חדה בריבית על האג"ח הממשלתי. וכך בגלל העלייה בריבית על האג"ח הממשלתי עלו הריביות על המשכנתאות. כמו כן העלייה במחירי הסחורות שוחקת מאוד את ההכנסה (היורדת) של משקי הבית. כלומר המדיניות הזאת ממש גורמת נזק.

ומה לגבי הגדלת ההוצאה התקציבית? גם כאן המצב לא פשוט. פיצוץ הבועה גורם לירידה חדה בהכנסות הממשלה ממסים ולגירעון גדול עוד לפני הגדלת ההוצאות. הממשל הגדיל את ההוצאות אבל זה פשוט לא מספיק כדי להתמודד עם משבר כה גדול. בנוסף, כתוצאה מהגידול בהוצאות, ההכנסות של ממשלת ארה"ב מכסות רק 50 אחוז מהוצאותיה והמצב מאלץ את ארה"ב לגייס כספים בשוק האג"ח העולמי. אך כאשר ארה"ב נדרשת לגייס סכומים כה גדולים זה גורם נוסף המביא לעלייה בריבית על האג"ח הממשלתי.

השורה התחתונה היא שהן המדיניות המוניטרית והן המדיניות התקציבית הנוכחית לא רק שלא עוזרות אלא אף גורמות נזק לא מבוטל. נגיד הבנק המרכזי ברננקי לומד כיום על בשרו שהתיאוריה שהוא כה האמין בה והטיף לה לא ממש עובדת ויהיה מעניין מאוד לראות איך הוא יגיב.

נקודה מעניינת נוספת לסיום היא הביקורת חסרת התקדים שהשמיעה השבוע קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כנגד הבנק המרכזי של ארה"ב והבנק המרכזי של אנגליה. במילים פשוטות היא אמרה שהפעולות שלהם גורמות יותר נזק מאשר תועלת וקראה להם להפסיק אותם. זה נדיר מאוד שפוליטיקאי כה בכיר מתבטא כנגד בנק מרכזי ובמיוחד כנגד בנק מרכזי של מדינה אחרת.

כבר כתבתי פה בעבר שגרמניה מתגלית במשבר הזה כמדינה האחראית ביותר וכזו שחושבת יותר מכולם על הטווח הארוך. זה מתחיל בבנק המרכזי האירופי שהוא הפחות אגרסיבי מכל הבנקים הגדולים, ממשיך בשר האוצר הגרמני שביקר בחריפות את ממשלות ארה"ב ואנגליה על הגירעונות הממשלתיים הגדולים שלהם, וכעת ההתבטאות של מרקל. אִמרו מהיום, גרמניה, מנהיגת העולם החופשי.