לקראת יום השנה העשרים לטבח הסטודנטים בכיכר טיאננמן בסין: בסין אסור להזכיר את הטבח

בהונג קונג, שאינה נתונה לשליטת המשטר הקומוניסטי הסיני, מציינים את יום השנה לטבח הסטודנטים בכיכר טיאננמן בסין

מפרסמים סיפרותק – עכשיו גם באינטרנט!!! הזמינו און-ליין ספרים, דיסקים, משחקים, סרטים ועוד מישלוחים לכל רחבי היבשת, מחירים ללא תחרות!! קבלנים ובעלי בתים עצרו !!!!!!! הזמינו דלתות וחלונות באינטרנט במחירים ללא תחרות התקשרו עכשיו לדבר עם סוכן מכירות דובר עברית ShoeZoo.com – נעלי ספורט במחיר הזול במדינה מגוון נעלי ספורט במחירים מוזלים – סוג א – חדש!!!! הזמינו עכשיו באינטרנט – המשלוח חינם!!! Gold Cosmetics – הפתרון לכל בעיות העור אקנה, כתמים, קמטים, צלקות כתמי ידים. טיפול מהיר תוך שבועים בלבד

וושינגטון – כל התקוות לרפורמה במשטר הקומוניסטי של סין התנפצו ב-4 ביוני, 1989, עם הטבח באלפי מפגינים שהתקבצו בכיכר טיאננמן. עד עצם היום הזה, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ממשיכה להסתיר מהעם הסיני מידע אודות הטבח.

יום השנה ה-20 לטבח יחול בעוד מספר שבועות, ומספר אנשים בארה"ב ובסין שהושפעו ישירות מהטרגדיה, מתייצבים ודורשים כי האמת תצא לאור. הם גם מבקשים תמיכה מהממשל האמריקני החדש של אובמה, לקראת יום השנה לטבח.

"אני נמצא כאן כדי להזכיר לממשלת ארה"ב ולבני העם האמריקני שהדיקטטורה הקומוניסטית שקטעה את רגליי ואת חייהם של אלפי אזרחים חפים מפשע בבוקר ה-4 ביוני 1989, היא אותו משטר שנמצא כיום בשלטון", אמר פאנג ג'נג, אשר ניסה לעזוב את כיכר טיאננמן באותו לילה בו נדרס על ידי טנק.

פאנג נאם ב-18 במאי במסיבת עיתונאים שנערכה בגבעת הקפיטול בחסות ארגון זכויות האדם "יוזמות למען סין" (Initiatives for China). פאנג הוא אחד משני אנשים ששרדו את הטבח בכיכר טיאננמן והוזמנו לספר על חווייתם ועל מחשבותיהם לגבי המשטר הקומוניסטי הסיני בימינו.

בסין אסור לדון בחופשיות בכלי התקשורת על הטבח בכיכר טיאננמן, והתקשורת אינה מפרסמת דבר בנושא. נושא הטבח מצונזר גם באינטרנט הסיני, אשר נתון לפיקוח הדוק ביותר.

מר פאנג הצטרף לד"ר יאנג ג'יאן-לי, שלמד מתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי באותם ימים, והם מיהרו לחזור לסין כדי להשתתף בהפגנות שנערכו בכיכר טיאננמן למען הדמוקרטיה. בביוגרפיה הרשמית שלו נכתב כי הוא הגיע בדיוק בזמן כדי להיות עד לטבח "של אלפי אנשים על ידי הרובים והטנקים של צבא סין". הוא שב לארה"ב כשהוא נמלט בעור שיניו משלטונות סין. מאוחר יותר, כאשר ביקר בסין בשנת 2002, הוא נאסר על ידי המשטר למשך חמש שנים. בשנת 2007 הוא הקים בארה"ב את הארגון "יוזמות למען סין".

אל שני ותיקי התנועה הדמוקרטית משנת 1989 הצטרף חבר הקונגרס כריס סמית (רפובליקני מניו ג'רזי), אשר פרסם קודם לכן הודעה מיוחדת לעיתונות לזכר הטרגדיה בכיכר טיאננמן.

הטבח ב-4 ביוני: הוראה מהמשטר להרוג

חבר הקונגרס כריס סמית סיפר כי מאות אלפי מפגינים התקבצו בכיכר טיאננמן ומסביבה במאי 1989, ודרשו רפורמות דמוקרטיות שקטות. מספר חברים במפלגה הקומוניסטית הביעו הזדהות עם המפגינים והסכימו כי המשטר הקומוניסטי היה בגדר טרגדיה עבור מיליונים אשר חייהם נהרסו על ידי "הרעב הגדול", המהפכה התרבותית והמשטר הטוטליטרי.

"אך אנו יודעים מה קרה. ג'יאנג זמין [לימים, נשיא סין] הדף את התומכים ברפורמות, ניקה את כיכר טיאננמן בעזרת טנקים וירה למוות באלפי מפגינים שקטים", אמר סמית. סמית ציטט את שר ההגנה של סין, הגנרל צ'י האו-טיאן, אשר פיקד על החיילים שהרגו ופצעו את המפגינים הפרו-דמוקרטיים בכיכר טיאננמן.

אותו גנרל סיני טען כי "אף אדם לא איבד את חייו בכיכר טיאננמן", וכי צבא סין לא עשה דבר מלבד "להדוף אנשים".

עם זאת, עדי ראיה שנכחו במקום נתנו תיאור שונה לחלוטין. פאנג ז'נג סיפר שהוא היה בכיכר והיה עד להתרחשויות.

ב-3 ביוני החיילים פתחו בירי לתוך הכיכר מכל הכיוונים. סטודנטית שהכיר מבית-הספר עמדה לידו והייתה מפוחדת מאוד, במיוחד כאשר רימון גז התפוצץ לידם. כגבר מבוגר יותר הוא הרגיש שמחובתו להגן עליה וללוותה למקום מבטחים.

החיילים הקיפו את האזור והייתה רק דרך אחת לצאת החוצה. כאשר הם התרחקו, הוא ראה בזווית עינו טנק מתקדם לעברם. הוא לא יכול היה להרים אותה מעבר לגדר החיילים, ולכן דחף אותה במהירות ממסלול הטנק, אך תוך כדי זה נפל לארץ ורגליו נמחצו תחת גלגלי הטנק ורגליו נקטעו במקום.

"זה התרחש במרחק של 800 מטר מכיכר טיאננמן", סיפר פאנג. הטנקים דרסו את האנשים שניסו לעזוב את המקום.

כאשר הובהל לבית החולים פאנג היה על סף מוות כשהוא מדמם קשות. שתי רגליו היו קטועות, הימנית בירך העליונה, והשמאלית בברך. פאנג עמד לסיים את לימודיו במכללת בייג'ינג לספורט, אך לאחר התקרית סירבה המכללה להעניק לו את תעודת הסיום או לספק לו עבודה.

הוא המשיך והפך לאלוף בזריקת דיסקוס ובכידון באולימפיאדת הנכים, וזכה במספר מדליות זהב באירועים לאומיים – אולם כאשר נודע למנהיגי האומה הסינית כיצד הפך לנכה, נפסלה השתתפותו בתחרויות בין-לאומיות.

כיוון שסירב לניסיונות המשטר לקנות את שתיקתו בהצעות עבודה או בשיטות פיצוי אחרות, לעיתים קרובות הוא עבר הטרדות מצד הרשויות הקומוניסטיות והתקשה להשיג עבודה. לפני מספר שנים, מר פאנג היגר לארה"ב, וכיום הוא מתגורר בסן פרנציסקו.

בדצמבר 1996, הגנרל צ'י – אותו גנרל שבדה את הסיפור כי איש לא נהרג בכיכר טיאננמן – הוזמן להיפגש עם הנשיא קלינטון בבית הלבן, שם זכה במטחי כבוד, מציין בכעס חבר הקונגרס האמריקני כריס סמית.

כעבור 20 שנה, המשטר הסיני מנציח את גרסתו הבדויה של הגנרל צ'י כי איש לא נהרג, בעוד שבמציאות אלפים נהרגו, וכ-7,000 נפצעו.

"כדי לסתור את השקר הגדול, כינסתי מיד שימוע של עדי ראיה לטבח... כולל עורך לשעבר של עיתון גדול בסין", סיפר סמית.

הוא הזמין גם את הגנרל צ'י ואת כל מי שהיה רוצה להעיד מטעם המשטר, אך הם "נמנעו" מלהופיע. אחד מעדי הראיה שסיפר בפרוטרוט היה ג'יאן-קי יאנג, סגן נשיא האיחוד למען סין הדמוקרטית (Alliance for Democratic China).

יאנג סיפר לסמית על הזוועות שהתרחשו בכיכר טיאננמן.

"ראיתי משאיות עמוסות בחיילים שיצאו מתוכן והתחילו לירות בכלי נשק אוטומטיים לעבר האנשים. בכל פעם שהם פתחו באש, שלושה או ארבעה אנשים נפגעו, והקהל נשכב על הקרקע... ראיתי 13 אנשים נהרגים. ראינו ארבעה טנקים מתקרבים לעברנו מהכיכר, במהירות עצומה. שני הטנקים המובילים רדפו אחרי סטודנטים. הם פשוט דרסו את הסטודנטים. כולם צרחו מסביב. ספרנו 11 גופות".

דיוויד אייקמן, העורך הראשי של כתב העת Time Magazine Beijing, סיפר לסמית: "ילדים נהרגו בעודם אוחזים את ידי אמותיהם. ילד בן 9 נורה בגבו שבע או שמונה פעמים".

בתחילת שנות ה-90 סמית ביקר בליווי חבר קונגרס אמריקני נוסף בבית כלא בבייג'ינג, ושם הם פגשו 40 עצורים מהאירוע בכיכר טיאננמן. "הם שילמו מחיר כבד על העתירה השקטה למען חופש בפני הממשל. הם נראו כמו השלדים המהלכים של אושוויץ", נזכר סמית.

ביקורה הקרוב בסין של ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים האמריקני

כל המשתתפים בכנס היו רוצים לראות כיצד ארה"ב נוקטת פעולה ומפגינה תמיכה נמרצת יותר בקריאות של אזרחי סין לרפורמה פוליטית. יו"ר בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, תבקר בסין לקראת יום השנה לציון הטבח.

כל הנוכחים במסיבת העיתונאים הביעו תקווה כי היא תנקוט בפעולה שתוכיח כי לארה"ב מחויבות חדשה למען זכויות אדם ולמען זכויות פוליטיות בסין.

"פלוסי היא אחת התומכות הנלהבות במאבק למען רפורמה פוליטית שקטה בסין", אומר ד"ר יאנג. הוא דחק בה להיפגש עם 'אימהות כיכר טיאננמן' – קרובות משפחה של ההרוגים הדורשות כעת דין וחשבון מלא של האירועים שהתרחשו ב-4 ביוני 1989.

ד"ר יאנג מעוניין כי פלוסי תדרוש מהמשטר הסיני לשחרר את כל האסירים העצורים עדיין בשל מעורבותם באירועי התנועה הדמוקרטית בכיכר טיאננמן.

ד"ר יאנג הציע גם כי פלוסי תדרבן את המשטר להשתתף בדיאלוג עם חותמי אמנת 08 (Charter 08), מסמך פוליטי שפורסם בדצמבר האחרון ונחתם על ידי 303 אזרחים סיניים מהשורה הראשונה וכ-10,000 אנשים בסין.

לדברי יאנג, הזמן בשל כעת עבור פלוסי להציג החלטה שהתקבלה בקונגרס התומכת במסמך הנ"ל.

מיכאל הורוביץ, חבר בכיר במכון האדסון בוושינגטון ובממשל רייגן לשעבר, ואיריס הו, מנהלת התקשורת בארגון FAPA למען טייוואן החופשית, הצטרפו בנאומיהם לקריאות נגד המשך כל הסכמה בשתיקה לדיכוי זכויות אדם על ידי המשטר הסיני, אשר לדבריהם רק הולך ומחריף.

מר הורוביץ הדגיש כי המשטר בסין עשוי להשתנות באופן פתאומי כפי שהקומוניזם נפל בגוש הקומוניסטי לשעבר, וכי אין להתייאש. הוא הביע תקוותו כי בני העם הסיני יזכו בגישה חופשית למידע שהמשטר מסתיר מפניהם.

סיבה מרכזית שמשטרים רודניים ממשיכים להישאר בשלטון היא חסימת המידע הנוצר במדינות חופשיות. קרוב ל-50 תכנתי מחשבים מומחים המתרגלים בשיטה הרוחנית פאלון גונג פיתחו תכנה המאפשרת לגולשי אינטרנט בתוך סין לפרוץ את חומת הצנזורה שהמשטר הקים סביב האינטרנט.

החומות של המאה ה-21 אינן מוקפות בגדרות תיל כבעבר – אלא הן חומות דיגיטליות. הורוביץ טוען כי האמצעים להפלת חומות האש האלו זמינים כעת.